ההגדרה המילונית של מלכודת היא "מתקן שנועד לאחוז ולהחזיק טרף או אויב במקום שבו יהיה בעמדת נחיתות וללא יכולת תנועה". אבל מה קורא כשהטרף או האויב שנלכד בתוך המלכודת הוא אנחנו?
בפסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית קיים מונח "מלכודות חשיבה" (thinking traps). בעברית התרגום אינו מילולי ומלכודות אלה נקראות "עיוותי חשיבה". למרות התרגום, המהות נשארת אותה המהות – מנגנון שתופס אותנו, מקבע את התפיסה שלנו ולא מאפשר לנו "לזוז" או לצאת ממצב של חרדה, מצוקה, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה ועוד. כמה שלא ננסה, מלכודות החשיבה מחזיקות אותנו חזק ולא מאפשרות להשתחרר. אז מהי מלכודת חשיבה?
מלכודות חשיבה הם דפוסי חשיבה שעלולים להוביל לפרשנות לא רציונלית או לא נכונה של המציאות. המלכודות מעוותות את תפיסת המציאות ומשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו. פעמים רבות, המלכודות מופעלות בצורה אוטומטית ולא מודעת, מה שלא מאפשר לנו להשתחרר מהן. כי איך אפשר להשתחרר ממשהו שאנחנו לא מודעים לו?
זיהוי והכרה במלכודות חשיבה יעזרו לנו לקבל החלטות רציונליות יותר, לשפר את מיומנויות פתרון הבעיות ולהפחית את ההשפעה של חשיבה מוטעית על חיי היומיום שלנו. חשוב לזכור שכולנו רגישים להטיות אלה, וכולנו מידי פעם לכודים במלכודת חשיבה. הדבר לא מעיד על הכישורים שלנו או על רמת המשכל. דפוסי חשיבה מוטעים מתפתחים כתוצאה ממגוון גורמים אישיותיים, משפחתיים, סביבתיים ותרבותיים, שלרוב אין לנו שליטה עליהם. לעומת זאת, רכישת המודעות למלכודות אלה נתונה לשליטתנו ומהווה צעד ראשון בדרך לצמצם את השפעתן. זיהוי מלכודות מאפשר לנו להיות מודעים יותר לעצמנו, לנווט במצבים מורכבים בצורה יעילה יותר, לשפר את מערכות היחסים שלנו ולהתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים.
להלן רשימה של מלכודות חשיבה נפוצות:
1. חשיבה בשחור-לבן בצורת חשיבה זו, האדם מודע לקיומם של שני תרחישים אפשריים בלבד: הטוב ביותר והגרוע ביותר. אם לא קורה תרחיש חיובי, המשמעות היא שהתרחיש השלילי ביותר חייב לקרות. זוהי חשיבה קיצונית ללא אפשרות ביניים: למשל, אם עשיתי טעות במבחן, המשמעות היא שאני לא יכול ללמוד בכלל. אם לא התקבלתי לתפקיד שרציתי – לא אמצא עבודה ולא כדאי לי לגשת לראיונות בעתיד. חשיבה זו מגבילה, עוצרת ותורמת לתפיסת עולם שלילית ובלתי גמישה.
2. הכללה משמעותה של מלכודת זו היא שארוע שלילי, אפילו בודד, נתפס כמעיד על מה שיקרה בעתיד או על האדם באופן כללי. כאן אנחנו מסיקים מסקנות גורפות על סמך ארוע או חוויה ספציפית ואפילו חריגה. למשל, אם פעם אחת הותקפתי על ידי כלב, אני מניח שכל הכלבים בכל הסיטואציות יתקפו אותי. אם פעם אחת חבר לא היה פנוי לדבר איתי בטלפון, אני מניח שלא אכפת לו ממני והוא לא מעונין בקשר איתי. מלכודת מסוג זה גורמת להימנעות מחוויות, מקשרים ומסיטואציות אחרות הנצבעות כשליליות בגלל חוויה חד פעמית.
3. פילטר מחשבתי נטייה להתמקד רק בדברים שליליים ולהתעלם מדברים ניטרליים או חיוביים שקרו. למשל, במהלך השיעור מורה רואה שאחד התלמידים נראה משועמם. למרות ששאר התלמים משתתפים בשיעור בצורה פעילה ומעורבים בו, המורה מתמקד רק בארוע השלילי ומסיק שהוא מורה משעמם. מלכודת מסוג זה פוגעת בדימוי העצמי שלנו ומובילה לתפיסת עולם שלילית.
4. פסילת החיובי מלכודת זו גורמת לנו לייחס ארועים חיוביים לגורמים שאינם קשורים אלינו. הרבה פעמים היא משלימה את המלכודת הקודמת של הפילטר המחשבתי. אותו מורה יראה את התלמידים המשתתפים והמעורבים בשיעור ויחשוב: "הם משתתפים כי הם תלמידים טובים/ ממושמעים/ רוצים לקבל ציון גבוה. זה לא קשור בכלל לכישורי ההוראה שלי".
5. קריאת מחשבות
אנשים שנופלים במלכודת זו מאמינים שהם יודעים בדיוק מה אנשים אחרים חושבים. בדרך כלל הם מייחסים את המחשבות של עצמם לאחרים, או מתבססים על חוויות קודמות. למשל, מחשבות כמו "כולם חושבים שאני טיפשה", "הוא לא אמר לי שלום כי הוא כועס עלי". אין לנו שום דרך לדעת מה חושבים אנשים אחרים, חוץ מלשאול אותם במפורש!
6. ניבוי העתיד
לפעמים אנחנו מאמינים שאנחנו יודעים בדיוק מה תהיה התפתחות העניינים העתידית. גם פה, אנחנו בונים את הניבוי שלנו על חוויות קודמות, שלנו או של אחרים. כמו בקריאת המחשבות, אין לנו דרך לדעת מה יקרה בעתיד. ניבוי העתיד לרוב הינו שלילי ומונע מאיתנו להעז, לנסות ולצאת מאיזור הנוחות שלנו. למשל, סטודנטית שתמיד שותקת בשיעור לא תעז להשתתף, כי היא בטוחה שאם היא תגיד משהו, יתעלמו ממנה או יצחקו עליה. כך, היא ממשיכה לשתוק, חוסר הביטחון שלה עולה ואין לה הזדמנות להפריך את הניבוי המוטעה.
7. העצמה
לפעמים אנחנו מייחסים לארועים או חוויות משמעות מופרזת ומעצימים אותם מעבר למידה המותאמת. כך, נפרש עליה בדופק כסימן להתקף לב, הערה של המנהל על איחור לעבודה כסימן לכך שהוא לא מעריך אותנו, ועוד.
8. חשיבה קטסטרופלית דומה להעצמה, אך ממוקדת בדאגה מופרזת מארועים שליליים, מפחידים ומסוכנים. כך, האיש שחש עליה בדופק ובטוח שיש לו התקף לב, יראה בעיני רוחו את עצמו מת ואת ילדיו נשארים יתומים. אותו העובד שיקבל הערה מהמנהל בטוח שיפתרו אותו ודואג שיצטרך למכור את ביתו כי לא יהיה לו איך לשלם את המשכנתא. חשיבה מסוג זה מכניסה אנשים למצב דחק תמידי ופוגעת מאוד באיכות החיים.
9. חשיבה רגשית מלכודת זו גורמת לנו להתייחס לתחושות ולרגשות שלנו כאל אמת מוחלטת. אנחנו בטוחים שהדרך בה אנחנו מרגישים בסיטואציה מסוימת מעידה על הסיטואציה עצמה. אם אני מרגיש לחץ ומתח לפני פגישת עבודה חשובה, זה אומר שאני לא מוכן לפגישה, גם אם אובייקטיבית אני מוכן. או אם אני פוחדת מכלב/ מבחן/ טיסה, אז כנראה מדובר בדברים/ארועים מסוכנים.
10. חשיבת חייב, צריך, אסור
לפעמים אנחנו מחזיקים בכללים נוקשים ומאמינים שאסור לעבור עליהם בשום פנים ואופן, גם לנו, וגם לאנשים אחרים. לרוב כללים אלה הופנמו על ידינו בעקבות מסרים של אנשים משמעותיים, כמו הורים, ואנחנו לא התבוננו בהם בדרך ביקורתית. למשל, אני בטוחה שאני תמיד חייבת להיות אדיבה ומנומסת. האם זה אכן כך תמיד? האם אני חייבת לנהוג כך גם בסיטואציות בהן פוגעים בי, מנצלים אותי או מזלזלים בי?
11. פרסונליזציה מלכודת זו גורמת לנו לראות כל מה שנעשה או נאמר על ידי אחרים כקשור אלינו. אנחנו מרבים להשוות את עצמנו לאחרים: "היא רוקדת יפה. אני לא יודעת לרקוד ככה", או לייחס ארועים וחוויות של אחרים לעצמנו: "הבת שלי חזרה הביתה עצובה. זה בטח בגלל שאני אימא לא מספיק טובה".
כאמור, כולנו נוטים ליפול מידי פעם למלכודות חשיבה, אך לרוב יודעים לצאת מהן באופן עצמאי. יש אנשים שיש להם נטיה ליפול למלכודות ספציפיות באופן שחוזר על עצמו (למשל, לראות את העולם בשחור-לבן). נטיה כזאת לרוב לא מודעת, האדם לא מבין שמדובר בחשיבה שאינה רציונלית, מפרש את המציאות לאורה ומתנהג בהתאם. אנשים בסביבתו לפעמים רואים את המלכודת, אך לא מצליחים לשכנע את האדם שחשיבתו אינה מותאמת למציאות. אחד הדברים המשמעותיים שקורים בטיפול, הוא ההזדמנות להתבונן במחשבות ובתפיסות שלנו באוירה בטוחה ולא מאיימת, לנתח את האמיתות שלהן, לבחון את ההשלכות שלהן ולהתנסות בשינוי דפוסי חשיבה. פירוק מלכודות מחשבתיות יעיל מאוד בהתמודדות עם חרדה, דיכאון, דאגה מופרזת, הערכה עצמית נמוכה, בעיות ביחסים בינאישיים וקשיים בהורות.
Commentaires