מהי תחושת אשמה?

תחושת אשמה

תחושת אשמה היא תגובה רגשית להפרה של כללי מוסר המקובלים בחברה, אבל עוד יותר – הפרה של כללי המוסר של האדם עצמו. תחושת אשמה היא מנגנון רגשי וחברתי חשוב - היא מקדמת התנהגות פרו-חברתית וחיובית, מונעת התנהגות פוגענית ומשמשת כאמצעי לשמירה על מערכות יחסים. אנחנו לא אוהבים להרגיש אשמים והרצון שלנו להימנע מתחושת אשמה הופך אותנו למתחשבים יותר, עוזרים יותר ואכפתיים יותר. מנגנון האשמה כולל כמה רכיבי מפתח:

מרכיב התפתחותי - בתהליך ההתפתחות אנחנו מפתחים סטנדרטים של טוב ורע, נכון ולא נכון. ניתן לקרוא לסטנדרטים אלה מוסר או מצפון. לרוב, אנחנו מפנימים את הסטנדרטים שקיימים בסביבתנו הקרובה (משפחה) והרחבה יותר (חברה). התגבשות של מוסר היא נקודת ציון קריטית בתהליך התפתחות של אישיות בריאה.

מרכיב קוגניטיבי -תחושת אשמה היא תוצר של תהליך קוגניטיבי בו אנחנו משווים את המעשים או הכוונות שלנו מול אותם סטנדרטים מופנמים. אם אנחנו מאמינים שהפרנו סטנדרטים אלה, מתעוררת בנו תחושת אשמה כתוצאה מהסתירה בין מעשינו לבין אמונותינו המוסריות.

מרכיב רגשי - אשמה היא רגש לא נעים והיא מלווה במצוקה רגשית, חרטה, כעס עצמי ועוד. רגשות אלה יכולים להשתנות בעוצמתם בהתאם לחומרת העבירה הנתפסת ולהבדלים בין אישיים ברגישות לאשמה.

מרכיב מוטיבציוני - אשמה יכולה לשמש מניע להתנהגויות שמטרתן לתקן את העוול הנתפס. תחושת אשמה דוחפת אותנו להתנצל, לפצות או לשנות את התנהגותנו כדי לשקם את תחושת היושרה המוסרית שלנו.

בעוד שאשמה יכולה להיות רגש בריא וחיובי כשהיא מנוהלת באופן תקין, יש אנשים שסובלים מאשמה מוגזמת או לא מוצדקת שמזיקה לרווחתם הנפשית. אשמה כרונית עלולה להוביל לתחושות של חוסר ערך, חרדה או דיכאון ואף להפוך את האדם לקורבן של ניצול על ידי אנשים אחרים.

במאמר הבא אתייחס למאפיינים של אשמה פתולוגית ודרכי טיפול בה.